#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דאמרי רבנן במחיצה של שתי או ערב לבד, דמהני בלבד שלא יהיה בית סאתיים פנוי מה הכוונה פנוי ?	"לס""ד פנוי בלא אדם שיהיו כנגדו ב' סאתיים, למסקנא פנוי מכלים."	<br/>עירובין דף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקיפו לג' כל צרכם ומת אחד, או לב' יתר על הראוי ונתווסף אחד, אם הולכים בתר תחילת השבת או אחר המצב כעת ? ואיזה אופן דימו לזה ?	מחלוקת רב הונא ור' יצחק. ואמרו דתסתיים דרב הונא אמר לילך אחר תחילת השבת, ממה שאמר להתיר בעירב דרך חלון אף אם נסתם החלון אח&quot;כ.	<br/>עירובין דף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מחלוקת ר&quot;ה ורב יצחק אי שבת קובעת או דיורין, תלוייה במחלוקת בנפלו מחיצות או לחיים אם הותרה אותה שבת, ומדוע ?	אינה תלוייה, די&quot;ל דהיכא דמחיצות קיימות מהני טפי, וי&quot;ל דהיכא דדיורין קיימים מהני טפי.	<br/>עירובין דף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ד' וי&quot;א ו' דברים הותרו ביוצאים למלחמת הרשות ?	"א. גזל עצים יבשים. <p></p><p dir=""rtl"">ב. נט""י קודם האכילה. </p><p dir=""rtl"">ג. דמאי. </p><p dir=""rtl"">ד. עירובי חצרות. (ותחומין צריכים לעשות).</p><p dir=""rtl"">וי""א גם: ה. חונים בכל מקום. ו. נקברים במקומן.</p>"	<br/>עירובין דף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע הוצרכו להתיר במחנה נטילת עצים יבשים, לכו&quot;ע שרי מתנאי יהושע ? (3)	א. לכו&quot;ע רק היזמי והיגי והם שאר עצים.</p><p dir='rtl'>ב. הם גם בתלושים.</p><p dir='rtl'>ג. הם גם ביבשים.	<br/>עירובין דף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם במחנה חייבים בנטילת מים אחרונים, ומ&quot;ט מים אחרונים, ובאיזה אופן חייבים במים אחרונים בלא אכילה ?	חייבים, ומשום מלח סדומית המסמא את העינים.</p><p dir='rtl'>ומה&quot;ט גם המודד מלח סדומית צריך נטילה.	<br/>עירובין דף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה הוצרכו להתקין במחנה דנקברים במקומן, תיפו&quot;ל דמת מצווה קנה מקומו ?	כשיש לו קוברים דאינו מת מצווה.	<br/>עירובין דף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן מותר לפנות מת מצווה ולהיכן ?	"במוטל על המיצר ויש לחוש לכהנים שיאהילו מפנה משם, וכיון שהותר לפנות מפנה לכל רוח שירצה.<p></p><p dir=""rtl"">וכשיש שדה אחת מתוקנת מחברתה, כגון זרועה על ניר או ניר על בור, מפנה לשאינה מתוקנת. ובשוות מפנה לאיזו שירצה.</p>"	<br/>עירובין דף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מתפרשת מימרא דרב, שלוש בחמש אסורים בשבע מותרים ? 	הוצרכו לו' אפילו בז' מותרים. הוצרכו בג', אפילו בה' אסורים. [ע&quot;פ גירסת הגר&quot;א]. ומשום דאיכא בית סאתיים פנוי מכלים.	<br>עירובין דף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמרינן דבמחנה חייבים בעירובי תחומין, מדאמר ר' חייא דלוקים עליהם, דכתיב אל יצא איש ממקומו, מה הקשתה ע&quot;ז הגמ' ומה התירוץ ? (ס&quot;ד ומסקנא).	לס&quot;ד הקושיא דאין לוקים אל לאו שבאל, ומקשינן דהא ודאי לוקים על אל תפנו אל הידעונים.</p><p dir='rtl'>למסקנא הקושיא דהו&quot;ל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב&quot;ד דהוצאה, ומשנינן דכתיב אל יצא ולא אל יוציא, ואין כאן לשון הוצאת משאוי. 	<br>עירובין דף יז		
